טריפ לשלום: כך הפכה הפסיכדליה לחביבת הממסד
מתברר שיש הסבורים כי חומרים פסיכדליים משני תודעה עשויים לסלול את הדרך להבנה ואמפתיה בין העמים. בינתיים מחקרים מראים על יעילותם ברפואה ובפסיכיאטריה
הרצאתו של ליאור רוזמן הסתיימה במחיאות כפיים סוערות. אמנם יש לו איכויות של כוכב רוק, אבל את המופע שלו הוא סיים באמירה: "אני רוצה לטפל בישראלים ופלסטינים בטיפול קבוצתי". מה כל כך הלהיב את הקהל בבית ציוני אמריקה בתל אביב? רוזמן, דוקטורנט למדעי המוח והפסיכדליה מהאימפריאל קולג' בלונדון, התכוון לטיפול קבוצתי באמצעות פטריות הזיה, או ליתר דיוק ב"פסילוסיבין" — החומר ההזייתי שנמצא בפטריות, שבו הוא משתמש כיום במחקריו לטיפול בדיכאון עמיד.
"אני עומד מאחורי החזון הזה ואני נחוש לממש אותו", אמר רוזמן ל"הארץ" לפני כחודש. "יש הרבה אנשים שתומכים ברעיון הזה ואני מנסה לגייס לעניין גם תמיכה כלכלית וגם אנשי מקצוע מתאימים — למשל אנשים מעולם הגישור". הוא סבור שהדרך להבנה ואמפתיה ביחסים בינינו ובין שכנינו מחייבת שינוי תודעתי עמוק, שניתן להשיג באמצעות חומרים פסיכדליים. "בין כל השינויים והתהליכים שמתרחשים כיום בתרבות הפסיכדלית, יש גם שאיפה למשהו שהוא יותר גדול משינוי האינדיבידואל — הכרת האחר ותיקון חברתי", הוא אומר. "זה אמנם רעיון שקשה לתקשר אותו החוצה לחברה המערבית, יותר מאשר ניסוים קליניים וטיפול באבחנות רפואיות מוגדרות, אבל בשימוש בחומרים פסיכדליים אפשר לייצר חיבור חזק, ושינוי מאוד משמעותי בהתנגדות של בני אדם".
הכנס הבא של תודעה חדשה – עולם קלפי הטארוט – הכנס הבינלאומי הרביעי בישראל