הפרעות נפשיות: סם פסיכדלי עתיק לטיפול בפגיעות מוח טראומטיות

איבוגה הוא חומר פסיכדלי ייחודי עתיק שיש לו כנראה השפעה נוירו-טרופית. הוא נבדק לטיפולים בהפרעות נפשיות, אבל רוב המחקרים היו רטרוספקטיביים.[iv] יתר על כן, מחקרים נתקלו בקשיים עקב העובדה שצריכת איבוגה מוגבלת או לא חוקית במדינות רבות. בגיליון זה של Nature Medicine, צ’ריאן, קינן ואחרים[v] מדווחים על מחקר שנועד להעריך את השפעת איבוגה (פלוס מגנזיום) על 30 גברים, יוצאי היחידות המיוחדות בצבא ארצות הברית, בעלי היסטוריה של פמ”ט. המחקר נערך ללא קבוצת ביקורת (Single arm). המשתתפים קיבלו בערך 12 מ”ג KG-1 מינוס אחד באפר קייס של איבוגה חצי סינטתית בצריכה אוראלית במרפאה פרטית במקסיקו, שבה איבוגה זמינה לצרכים טיפוליים. בכדי למנוע את הארכת מקטע ה-QT (חזרת שריר הלב לבייסליין; השפעה ידועה של איבוגה על קצב הלב), ניתן למשתתפים גם מגנזיום. מחברי המאמר דיווחו על שיפור ניכר במדד התוצאות העיקרי, WHODAS 2.0  (World Health Organization Disability Assesmnet Schedule), מייד אחרי הטיפול וחודש אחריו. שיפורים אפילו דרמטיים יותר תועדו במדדי תסמונות הפוסט טראומה, דיכאון, וביצועי חרדה וקוגניציה. התוצאות היו מעודדות מאד, אך שאלות רבות נותרו ללא תשובות.

חשוב לציין שזו היתה סידרת טיפולים ללא קבוצת ביקורת, והשיפורים המרשימים עלולים, בחלקם לפחות, להיות מושפעים על ידי אפקט פלציבו. לאחר מסע מחוץ לגבולות הארץ וקבלת חומר פסיכדלי, רק טבעי שהתוצאות יושפעו מציפיות המשתתפים. מכאן שיש לערוך מבחנים מבוקרים ורנדומלים, על אף הקושי שבאיתור פלציבו אמין (blinding) לחומר פסיכדלי מהסוג של איבוגה. יצויין, שרשות המזון והתרופות האמריקאי סיפקה לאחרונה הנחיות מיוחדות לניסויים מסוג זה.[vi] ואף על פי כן, למרות שגורמים כגון ציפיות או פעילויות מיטיבות אחרות אולי התרחשו בקליניקה (כגון מרחץ זיעה או יוגה), לא סביר שאלו בלבד היו אחראים להשפעות המדווחות. חלק מההשפעות שנמדדו היו עצומות, למשל הפחתה של 87% בחומרת תסמיני הדיכאון (Cohen’s d=2.8), וירידה של 83% בחזרת תסמיני דיכאון. בניגוד לאלה, העוצמה המוערכת של אפקט פלציבו נע בין 0.91-1.1 במקרים של דיכאון עמיד לטיפול (TRD או Refractory Depression),[vii] ושינויים אופייניים בעקבות פלציבו בחומרת תסמיני דיכאון הם בטווח של 30-40%.[viii].

קונספציה חדשה יחסית בתחום גורסת שסימפטומים דיכאוניים והפרעות רגשיות אחרות הקשורות לתפ”ט עשויות להיות מובחנות, במונחים פיזיו-פתולוגיים, מהפרעות אחרות במצבי רוח. הקבוצה שלנו הדגימה לאחרונה דפוסי קישוריות רשתיים ייחודיים במוח באמצעות סריקות fMRI של תפקודים במצב מנוחה בקרב נפגעי פוסט טראומה הסובלים מסימפטומים של דיכאון, בהשוואה לנבדקים אחרים הסובלים מסימפטומים דכאוניים או נבדקים פוסט טראומטיים שאינם סובלים מסימפטומים דיכאוניים משמעותיים. על בסיס תוצאות אלה, הצענו זמנית את המונח “תסמונת רגשית של נפגעי פמ”ט” לתיאור מצב שלפי השערתנו מובחן מהפרעות אחרות.iii.משתתפים רבים במחקר של צ’ריאן ואחריםv עשויים להיכלל בקטגוריה זו, ויש אפשרות שיחידים הסובלים מתסמונת רגשית של נפגעי פמ”ט עשויים להגיב לאיבוגה פלוס מגנזיום בצורה שונה מאחרים. באותו תחום, הקבוצה שלנו יזמה פיילוט של סימולציות מגנטיות טרנס-קרניאלית סדרתיות בהנחיית fMRI במצב מנוחה בהתאמה אישיתii ליחידים הסובלים מתסמונת פמ”ט וסימפטומים דיכאוניים משמעותיים, כאשר מבחן רב-מוקדי גדול יותר יתחיל בקרוב.

מאפיין חשוב נוסף של המשתתפים במחקר החדש מתייחס לשוויוניות וגישה לטיפול. עלויות הנסיעות והטיפול כוסו על ידי עמותה ללא כוונת רווח. רוב המשתתפים זיהו את עצמם כלבנים, כולם היו גברים, ולכולם היתה גישה לטיפול רפואי נוסף כהטבה נלווית לשירותם הצבאי בעבר. רובם היו צעירים יחסית ובריאים גופנית. כמובן מאליו, חיילים לשעבר ביחידות המבצעיות המיוחדות של צבא ארה”ב אינם מייצגים את האוכלוסיה בכללותה, היבט המעלה שאלות לגבי היכולת להכליל את התוצאות.

יש אפשרות שההשפעות העצביות של האיבוגה מסייעות בריפוי פגיעות המוח של המטופלים; ייתכן גם שההשפעות קשורות למאפיינים אחרים של המשתתפים. כך למשל, סקרנות לחידושים היא תכונת אישיות מקודדת אבולוציונית שאולי רווחת יותר בקרב חיילי הכוחות המיוחדים, ממוקמת ברשתות ספציפיות במוח ומחזקת נטיות לשימוש בחומרים [כגון סמים].ix ואכן, לרוב המשתתפים במחקר זה היתה היסטוריה של שימוש לרעה בחומרים שונים, וגם אלה מטופלים לעתים באיבוגה.iv יתר על כן, לכל המשתתפים פרט לאחד נרשמו תוצאות קליניות מובהקות בסקרים שבדקו תסמונת פוסט טראומטית, דיכאון או חרדה (או שילוב שלהם). מחקרים עתידיים יוכלו לפשט תסבוכות אלה באמצעות הכללת אוכלוסיות מגוונות יותר מפרספקטיבה דמוגרפית ודיאגנוסטית. בדומה לכך, יידרשו בעתיד מבחנים עם מעקב לטווח ארוך בכדי להעריך את עמידות ההשפעות של איבוגה.

אפשר שההיבט החדשני ביותר בפרוטוקול הטיפולי במחקר של צ’ריאן ואחרים הוא פרוטוקול הבטיחות המקיף. שיקולי בטיחות הם מחסום משמעותי מאד בפני לגליזציה של איבוגה בארצות רבות, ומציבים קשיים המונעים שימוש קליני בארצות שבהן הוא חוקי. בשונה מחומרים פסיכדליים אחרים, איבוגה עלול לחולל, פוטנציאלית, שיבושים קטלניים בפעילות הלב.x תוספת המגנזיום למניעת הארכת מקטע ה-QT, הפסקת מתן טיפול תרופתי הכולל אינטראקציה מסוכנת של שני חומרים, ניטור לבבי רציף ותמיכה רפואית מקצועית מציגים פרוטוקול בטיחות חדשני ומרשים (תרשים 1). עדיין איננו יודעים אם פרוטוקולים דומים יאפשרו טיפול בטוח ביחידים מרקע דמוגרפי מגוון יותר, שכשירותם הגופני פחותה והם מגיעים מרקע רפואי מורכב יותר. לשם השוואה, בעבר קטמין (Ketamin) ניתן כמעט בלעדית על ידי רופאים מרדימים או רופאי טיפול נמרץ בסביבות מבוקרות ביותר, אך עם התפתחותם של פרוטוקולי בטיחות, כיום הוא ניתן במגוון סביבות על ידי פסיכיאטרים ואנשי מקצוע אחרים.xi יתכן שפרוטוקולי בטיחות מודרניים הם המפתח שיהפוך את תיבת פנדורה של סמים ותרופות לא קונבציונליות לתיבת אוצר של כלים יעילים לטיפול בדיכאונות שאינם ניתנים לטיפול, ובמחלות עצביות-נפשיות קטלניות אחרות.

דייויד ל. ברודי (David L. Brody ), המחלקה לנוירולוגיה, אוניברסיטת השירותים המזויינים למדעי הבריאות, בת’סדה, מרילנד, ארהב

שאן  ה. סידיקי (Shan H. Siddiqi), המחלקה הפסיכיאטרית, ביה”ס לרפואה, אוניברסיטת הארוורד, ביה”ח בריגהאם ולנשים (BWH), מרכז BWH לרפואת מוח/תודעה, מרכז BWH לתרפיית מעגלי המוח, בוסטון, מסצ’וסטס, ארה”ב.

ראה אור כמאמר מקוון ב-29.1.2024

תרשים 1.